תורת ה' אמת גם אם הן אינם בדאין

שוב תודה למשה רט על המענה המפורט לטענות שהעליתי למולו, מצורפת כאן תגובתי על מענה זה בהמשך לקודמים לו (כל חלקי הדיון מקושרים בסוף פרסום זה):

 2. נקטתי בלשון המחבר, למרות שהיא non-sensical, ממילא באמת שאין לי סיבה להאריך בדיון אודות כשלים לוגיים אתם בחר המחבר להסוות כטיעונים רטוריים לאחר מעשה. ובכל זאת, בקצרה-

א. כיצד מיעוט האתאיסטים בעולם מראה שהיא אינה מסקנה מתבקשת לכל בעל הגיון בריא? הצגת נתון, ולצידו חזרה על הנחה אינם מהווים הוכחה.

ב. האמונה באל היא חסרת ראיות, טענות לראיות אינן שוות ערך לראיות של ממש.

3. א. מחשבת רוב האנשים על אלוהים כסביר לא הופכת אותו לכזה. כשהמחבר בוחר לנקוט במדד של "נטיה אישית" כלשונו, אי-אפשר לבסס על כך טענה. אני מסכים שההשוואת סבירות בין שני מונחים מופלאים הינה מופרכת, ומכאן תמיהתי על המחבר שבוחר להביאה כראיה לשיטתו.

ב. ציון עובדה ש"יש כאלה המקבלים את האמונה כאמונה בסיסית" אין לה דבר וחצי דבר עם הוכחת קיום האל, כאשר הנגזרת שהמחבר עושה מהעובדה היא תועלת ב"הבנת המציאות". באותה מידה ניתן להציב כאן שיח אמוני מתוך נקודת מוצא תיאולוגית-פיקציונאליסטית.

אשמח אם תצביע על שגיאה בהבנתי את מושג האל, ולא רק תציין את קיומה, אחרת במה מועילים דבריך?

ג. אזכיר שהדיון כאן הוא על תאיזם-אתאזים, וממילא האתאיסט יכול להסתפק במענה שהוא אינו יודע מהו מקור הכל. התאיסט הוא זה שטוען טענה מופלאה אודות אלוקים, בורא, וממילא חובת ההוכחה מוטלת עליו.

ד. אחזור ואומר- מס"מ אינה מהווה הוכחה לאי-קיום האל, אלא תרגיל מחשבה שנועד להמחיש מדוע אי-היכולת לשלול את קיום האל לא מהווה טיעון התומך באמונה בו, כפי שכתבתי בתגובה קודמת. ממילא אין כאן איש-קש.

ה. כאמור לעיל, טענה בדבר קיום ראיה לקיום האל אינה שוות-ערך לראיה. כדי שמושג האל יהווה הסבר עליו להיות בעל כח-הסברי (explanatory power) המוסיף ערך (מבלי להיכנס לדיון אודות קריטריונים המהווים מדד לערך זה).  אל שהוא במהותו בלתי-נתפס ומעבר לשכלנו אינו מסביר דבר, כיון שההסבר לבסוף יפנה תמיד אל הלא-נודע, רק שהפעם בדמותו של האל. בנוסף, הסבר שאינו מאפשר תחזית והפרכה, אלא מהווה הסבר קבוע המוצב בכל תרחיש ובכל תוצאה, לא מוסיף הבנה או ערך, וממילא אפשר בלעדיו.

4. כאמור לעיל, טענה בדבר קיום ראיה אינה שוות-ערך לראיה. מעיוני בספרות האפולוגטיקה היהודית והנוצרית (שאליה הפנה המחבר, ורק את חלק מהמקורות אני מכיר, למרות מסקירה קצרה נראה שהם חוזרים על טענות מוכרות), לא מצאתי ראיה בדבר קיום האל, מקסימום הצדקה בדבר אחיזה אישית במושג זה.

לסיכום, הדיון נסוג מזמן מטענה בדבר כשל רציונאלי המונח ביסוד האתאזים להגנה על התאיזם ודיון אודות כלי הסברה פופולאריים משני צדי המתרס. באתי לדיון זה מתוך כוונה להדוף טענות בדבר חולשתה של העמדה האתאיסטית, ולפי תגובת המחבר, נראה שהצלחתי.

עמדתי האישית פחות רלוונטית לתוכן הדיון, אך חשוב לי להדגיש שלדעתי אסור לו לשיח האמוני להתהדר בחולשת האתאיזם אלא עליו לעסוק בחוזקותיו הוא. אסור שהמניע לאמונה ושמירת תומ"צ יונח בשלילת עמדת האחר, אלא מתוך נקודות פוזיטיביות.

אדם הפוחד לשאול שאלות ומחזק עצמו בשלילת האחר, יש בכך הרבה כדי להעיד על תחושתו כלפי מושא האמונה. חינוך לחשיבה ביקורתית, אמונה המשילה מעליה קליפות חיצוניות של נאיביות ותפלות, הם הראויים בעיניי להערכה.

קישור למאמר המקורי, הדיון הראשוני, תגובתי, תגובת המחבר, תגובתי, ותגובת המחבר